הכתבה מתארת תהליך טיפולי של אישה שעוברת שינוי ביחס שלה לקולה "הציפורי הקטן". התהליך שהיא עוברת משפיע על הדימוי העצמי שלה ומשתקף בציורים ובחוויית הנוכחות.
תיאור מקרה בטיפול בקול ותנועה
"קולי ואני נמצאים כבר שנים רבות בקשר מורכב מלא רגשות מעורבים וזיכרונות ילדות. אני חושבת שהקשר הזה התחיל בערך בגיל 10 כשלמדתי בקונסרבטוריון, ומורה אחת (שאני לא אשכח לעולם) אמרה לי מול כל הכיתה עם חיוך סרקסטי קטן בפרצוף : את שרה כמו צפור. אני זוכרת איך באותו הרגע כל גופי נסגר והתקשיתי להוציא כל צליל מהגרון. מאז חזרה אלי כל פעם התחושה שאני לא שרה מספיק טוב, לא מדברת מספיק טוב, שהקול שלי לא יפה, גבוה מדי, חלש, ילדותי...כמו של צפור..."
אני בטוחה שגם אם לא חוויתם בעצמכם משהו דומה, אתם מכירים לפחות מישהו אחד שמסתובב בעולם עם התחושה שהקול שלו לא בסדר. שלא עונה על ציפיות. או שחושש שקולו עלול לחשוף חלקים מתוכו שאינו רוצה לחשוף בפני אחרים והרבה פעמים בפני עצמו. הבחורה שכותבת ומציירת את הדברים האלו (שנקרא לה מאיה) משתתפת בקורס תהליכי שבו ניתנת לה הזדמנות לחפש את קולה ממקום לא שיפוטי . שבו האסתטיקה של הקול איננה מטרת החיפוש, אלא חופש הביטוי.
זו דרכה להציג את הקשר שלה עם קולה במפגש הראשון.
"קול כלוא בתוך הגוף בגלל המחסומים"
"הציפור בצד - הזיכרון שמלווה אותי "
ציור למעלה בצד ימין
כשאנחנו מקשיבים לקול, אנחנו שומעים אותו כדבר שלם באופן אינטואיטיבי. אחת הדרכים להרחיב את האפשרויות הקוליות שלנו, היא ללמוד להבחין במרכיבי הקול השונים כמו עוצמה, גובה, גוון, אוויר חופשי , רעד, אנפוף ועוד. אז, יש לנו אפשרות להוסיף או להפחית מהמרכיבים השונים כמו משחק תבלינים בהכנת תבשיל משובח.
כאשר אני מכוונת את המשתתפים לחקור את מרכיב העוצמה בקולם, מקבלת מאיה לגיטימציה לחפש את הקול של הציפור, לתת לו חיים, להפוך אותו מנושא שגורם לעלבון, למשהו שאפשר ליצור איתו דיאלוג רחב יותר.
אולי אפילו לקבל ולאהוב אותו. אולי הציפור לא כל כך נוראה...וכשמאיה פוגשת את קולה מעמדה כזאת, היא כותבת : "כשהגיע תורי להפיק קול, הרגשתי הרבה יותר משוחררת, הרגשתי שהצלחתי לפתוח קצת יותר את החזה, את הפה, וכך יצא קול חדש שלא הכרתי קודם, משהו עמוק ופתוח יותר. הרגשתי ממש טוב. אולי זאת הפעם הראשונה שהרגשתי שאני אוהבת את הקול שלי".
בסיום התהליך היא מדמיינת את עצמה כאישה חזקה, שעומדת מול העולם בטוחה בעצמה". ובוחרת בשיר מריה מריה של מרסדס סוסה.
בחירת השיר משקפת את התהליך של מאיה גם בתוכן של השיר וגם בדימוי של הזמרת האדמתית, גדולת הממדים ובעלת הקול העמוק והגדול.
המשך הכתבה >>
סדנה תהליכית :
הקול המתגלה - מסע לגילוי ושחרור הקול >>